אור הביחד

חג האורות 
אוטוטו אנחנו מגיעים לחנוכה, חג האורות.
מהרגעים היפים של השנה.
להסתובב ברחוב, להסתכל על פתחי הבתים והחלונות.
בכל פינה אורות קטנים של נרות חנוכה המוסיפים חן ויופי סביב.
יש באש תכונה של היפנוט.
שעות אפשר לבלות רק מלהסתכל על אש יוקדת, על נר שדולק.
הלבה הזו, שכל הזמן עולה ושואפת מעלה, משקפת את הכמיהה לרצון להתקדם תדיר.

נותן ולא מתמעט
ייחודית מדהימה לאש שהיא נותנת ולא מתמעטת.
נר שמדליק נר אחר- שניהם דולקים, והנר הראשון נשאר כמו שהיה.
בטבע, כאשר נותנים מעצמך אתה נשאר חסר.
אם הבאתי כסף לחבר, יש לי עכשיו פחות כסף בארנק.
אך בדברים ספציפיים בטבע, כמו אצל האש, החוקים עובדים שונה. 
נר יכול להדליק מאה נרות, ולהשאר עם אותה להבה.

"כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן" 
כך גם בעולם החסד.
כאשר אני עושה טובה לאדם אחר- אינני מתמעט.
לא נחסר בי כלום.
אך כאשר אני נותן מקום גם לאחר, מקבל את השוני ממני, נותן מקום לכולם- לא רק שאני לא מתמעט, אלא יש פה הרמוניה אחת גדולה, אחדות אדירה ואור גדול.
נוצר הכח של הביחד. כח ששום דבר לא יכול לא. לא פילים וכידונים, לא יוונים, לא חמאס, לא חיזבאללה ולא איראן.
כאשר נותנים מקום לכולם, כל אחד מוסיף לכלל את האור שלנו.
וביחד, נוצר אור אינסופי, אור שנשאר ומאיר למרות התלאות והרוחות בדרך, אור שנקרא: עם ישראל.

אני מאחל לכולם חודש טוב וחג חנוכה שמח! מתוך תפילה שנדע לקבל אחד את השני, גם אם האחר שונה ממני. ומתוך כך, שיפרוץ בנו האור הייחודי, שיביא בשורה חדשה, ניצחון על אויבנו, שחרור חטופינו ושמירה על חיילנו. שובאל.