אחדות בבית
פעילים אהובים!
אנו נמצאים בתקופה עמוקה. תקופת בין המצרים.
תקופה של שלושה שבועות, בין צום י"ז בתמוז ולבין צום תשעה באב.
בצום י"ז צמים על חמישה דברים, והדבר שבולט הוא הבקעת חומות העיר ירושלים אחרי 3 שנות מצור על העיר.
בצום תשעה באב צמים על חורבן הבית, שריפת והחרבת בית המקדש, הראשון והשני.
הימים האלו הם ימים של חורבן הבית.
ימים שיש בהם מנהגי אבלות ועצב.
העצב על חורבן הבית, הבית המאוחד של כולנו.
חורבן בית שני היה על שנאת חינם, לא היו מאוחדים. לא היו מגובשים כעם אחד.
חלק מהעם לא אהב את ההתנהלות של אנשי ירושלים, ושורף את מחסני המזון העצומים שיש בעיר בזמן המצור ובכך מטיל רעב ומוות על ירושלים.
ברגע שכל אחד בדעה שלו, לא מוכן לקבל את דעת השונה ולא מוכנים להתאחד ולאהוב- מגיעים לחורבן.
בתקופה האחרונה אנחנו נמצאים בתקופה פוליטית מאוד מתוחה. הפגנות על בסיס יומי, ימי שיבוש למיניהם, עצומות של חיילי צה"ל שרצות בכל מקום.
יש לנו שסע בחברה. מריבות בין אחים זה בריא, זה דבר שקורה.
אבל צריך לזכור שאנחנו אחים. שיש לנו בית משותף. אסור לנו לשרוף את המחסנים, אסור לנו להרוס את המדינה. צריך לפעול, לעשות, להילחם ולשנות אבל מתוך אהבה. מתוך אחדות. לא להתחבר לדעה של הבן אדם ממולי, כן להתחבר לבן אדם עצמו.
מאחל לכולנו שבתקופה הזאת רק נרבה אחדות, נראה לכולם שאחים אנחנו, נאהב אחד את השני ונדע לשמור יחד על הבית היחיד שיש לעם היהודי.
אוהב כל אחד מכן, שובאל.
