פרגון

בעקבות המלחמה עם איראן יצאנו בפעם השנייה לפרוייקט שיפוץ מקלטים- המטרה די ברורה וככל הנראה גם הרעיון.

שבוע שעבר, באחד הימים, הצטרפתי לשיפוץ של אחד המקלטים. קיבלו אותנו כמה נשים חמודות מהבניין- הביאו לנו מים ועוגיות ומשם הלכנו יחד איתן למקלט- לעשות שם קצת סדר, האחראית מהבניין באה לעזור לנו קצת, הביאה ציוד ועוד.. עד שבשלב מסויים היא חזרה הביתה וירדה לקראת הסוף עם עוד מישהו ובאיזשהו שלב קלטתי שהיא אומרת לו שהגיעה "חבורה משועממת לנקות".נעזוב רגע את הסיטואציה הזאת..

בהמשך אותו היום- הלכתי לבת מצווה שהרימו סיירת גוש טלמונים- בת מצווה שהם הצליחו להרים למרות המלחמה ולמרות ההגבלות, באיזשהו שלב האמא של ילדת הבת מצווה באה ודאגה ממש להודות לכל אחת- להרים ולפרגן, כמו שמגיע למי שהשקיעה בשביל האירוע- רק תדמיינו איזה משמעותי לשמוע את זה למי שעבד כל כך הרבה כדי שהאירוע הזה יצא לפועל ובדיוק כמו שהאמא והבת רצו!

ממש כמה שעות אחר כך- קבוצה של אנשים בטוויטר שיתפה על המיזם שלנו של השיפוץ מקלטים- הם כתבו כמה המיזם היה משמעותי ואיזה נוער יש לנו היום וכדו..

מהכמה מילים האלה פתאום כל מי שלקח חלק בפרוייקט הצליח להבין באיזה דבר מטורף אנחנו לוקחים חלק!
אז גם אם לא קיבלנו פידבק חיובי בהכרח מאותה אחת מהבניין, קיבלנו את זה ממקום אחר- ועוד בצורה משמעותית וחזקה הרבה הרבה יותר!

אנחנו מתחילים עכשיו את חודש ניסן בנושא פרגון- נושא מאוד ברור כביכול, אבל זאת רק ההזדמנות להבין איזה כוח יש למילים ולתשומת הלב שלנו- כמה חשוב להעריך ולהגיד תודה למי שמשקיע בשבילנו, או סתם כדי שלמי שלידנו יהיה יום יותר טוב. אנחנו כנראה לעולם לא נדע עד כמה בן אדם השקיע בשביל משהו- אבל לפרגן אפשר גם בלי לדעת כמות השקעה מדוייקת..

שנזכה תמיד להיות בצד הנותן והמפרגן

אוהבת המון ופה לכל דבר
אורי