נתינה מעצמי לאחר(א')
בעולם היום יש תופעה, תרבות חדשה, לשים את האדם במרכז.
האדם חושב איך הוא יהיה פה בעולם, איך הוא יגלגל את המיליונים, איל יתנו לו לכבוד..
או בקיצור:
איך הוא יהיה במרכז.
הרעיון העומד מאחורי אותה מחשבה הוא החשיבה שאם האדם רוצה להיות אדם שמח, שטוב לו בחיים, וכאשר הוא יהיה במרכז יהיו לו החיים המאושרים.
הדרך המעוותת הזו מובילה אותנו לעולם קצת אחר ממה שדמיינו שיהיה, רחוק מהחלום של כל אחד מאיתנו.
דווקא במקומות בהם יש את הדגש הגדול ביותר על שימת האדם במרכז- שם יהיו הכי פחות שמחים. יותר מזה:
דיכאוניים.
כך לדוגמה, בארצות הברית, המקום אולי עם המישוש הגבוה ביותר לאותה דרך של האדם במרכז, מצאו במחקר של ארגון הבריאות העולמי כי 19% מהאזרחים דיווחו שחוו תקופות של דיכאון.
עוד המחקר מראה, שדווקא מדינות העשירות יותר הן גם עם יותר דיכאון.
סיבת השמחה והטוב בחיים
למה אם אדם כל הזמן מנסה לדאוג לעצמו, הוא נהיה פחות ופחות שמח?
העולם מושתת על מערכת יחסים גומלין.
לכל פרט בטבע יש את הנטייה לתת מעצמו לטובת פרט אחר, ומתוך זה הוא מקבלת בעצמו.
למשל, הדבורה לוקחת לעצמה צוף מהפרח, ובמעוף מהפרח מפיצה את האבקנים שלו ובכך מרבה את הצמח.
כך גם טיבעו של האדם. לקחת מאחרים את הנצרך בשבילו, אך לא פחות גם לתת מעצמו לאחרים.
אנו מנסים פעם אחר פעם להתכחש לטיבענו, אך תמיד נגלה שהטבע נשאר אותו טבע. התשוקה לעולם שנותנים בו אחד לשני.
לנתינה יש שני שלבים:
שלב ראשון- האדם לא מתרוקן.
נר הנותן אש לאחרים, הלהבה בו לא מתחלשת. אשם שנותן מעצמו לאחרים הוא לא מתחלש. הוא גם נותן לאחר וגם לא נגרע.
שלב שני- האדם מתמלא.
דרגה שאין לשום דבר אחר בטבע מלבד האדם. כשהאדם נותן הוא מתמלא.
ממלא בשמחה, בחיוניות, באכפתיות, בחשיבה חיובית. החיים של האדם מתעצמים ונהים טובים יותר- לו ולעולם כולו.
האדם השמח ביותר, שחי חיים טובים יותר, הוא האדם שחי מתוך ערכים. מתוך נתינה מעצמו לאחר.
שנדע להקשיב לטבע שלנו ונמשיך לחיות
חיים של נתינה לאחר.
חודש טוב!, שובאל.
