הנצחה

בחיים שלנו ככלל ובתקופה האחרונה כפרט אנחנו עוברים אירועים משמעותיים, זמנים ייחודיים וכן מאבדים אנשים יקרים לליבנו. 

"יש חיים גם אחרי המוות"- 

איך המשפט הזה קורה במציאות? 

על כל אדם שנפטר יש שתי אופציות:
1. יהיו עצובים עליו, אך סופו שישתכח מהלב. מה שעשה בחייו היה ונגמר, ואין לו ממש המשך שלו בעולם. במקרה היותר טוב יהיה לו צאצאים שהגיעו בזכותו לעולם.
2 ילמדו את האדם שנפטר, יראו מה היו דרכיו בעולם, שאיפותיו וחלומותיו. 

יקחו אותם וימשיכו את הדרך של אותו אדם בעולם. ימשיכו יעשו דברים לזכרו. ללמוד מדרך החיים שלו, ינציחו אותו. 

להנצחה יש חשיבות גדולה. לכל דבר גשמי יש סוף. ההנצחה היא הכלי לשמר דברים עד אינסוף.

 אם אחרי שאדם שנפטר מקימים יוזמות בדרכיו, מלמדים מסרים חיוביים דרכיו- באדם ממשיך לחיות. חיי נצח. 

כל גם באירועים חשובים מההיסטוריה שלנו. אם אנחנו ממשיכים לספר אותם, לדבר אותם, לחיות איתם- הם לא יעלמו לעולם.

אם נחיה את קום המדינה, נמשיך לקיימת אותה ולפתח אותה. נחיה את מלחמות וניצחונות ישראל, נמשיך להלחם בעוז ובגבורה. 

החודש נתמקד בנושא החשוב של הנצחה, שהפעם חשוב יותר מתמיד. 

הכוח והחשיבות של הנצחת נפטרים, חללי צה"ל וכוחות הביטחון, נפגעי פעולות האיבה, אירועים משמעותיים וזמנים חשובים. 

ניקח על עצמנו ללמוד משהו מכל אדם ומכל אירוע ובכך להנציח אותם, להחיות אותם. 

אוהב אתכם, שובאל.