מסירות
הרב קוק זצ"ל שחי לפני כמאה שנה, היה מסיים כל מכתב בסיומת "עבד לעם קדוש".
עבד פרושו התבטלות מוחלטת.
הרב קוק שכל כך עסק בחיבור בין החלקים בעם ישראל ובחיבורם לארץ ישראל, ביטל עצמו כלפי העם.
הרב התמסר כל חייו למען העם וארץ, כל מעשיו ומחשבותיו היו על כך.
מתוך החשיבה על העם, הוא ידע שמיקומם אך ורק בארץ ישראל. שם נקים מדינה, נוכל להתגונן מפני שונאנו ולצאת מהגלות העמוקה של אלפיים שנה.
מרוב שהרב רצה שהדבר יקרה, למרות שהוא חי בתחילה בגלות עדיין כל מחשבתו הייתה לארץ ישראל.
מספרים שכל פעם שהרב היה מהלך היה אומר: "לכל מקום שאליו אני הולך- אני הולך לארץ ישראל".
גם כאשר היה עמוק בגלות, כל הליכה שלו, כל מעשה שלו- היה מכוון כלפי ארץ ישראל. כלפי ההתמסרות שלו.
כמעט 100 יום לתחילת המלחמה. אנו רואים חיילים גיבורים בצורה בלתי רגילה.
חיילים שמתבטלים לחלוטין לטובת הדבר הגדול- עם ישראל.
חיילים המוכנים להקריב אפילו את החיים שלהם- בשביל העם והארץ שלנו.
אזרחים שלא נמצאים בלחימה דואגים להתגייס לכל משימה הנצרכת בעורף, גם במחירים אישיים.
עכשיו יותר מתמיד אנחנו מבינים מה גודל ההתמסרות לעם.
כאשר יש לנו כאלה חיילים, כאלה אזרחים בעורף, כזה עם- אנחנו יכולים להבטיח את עתידנו בתור עם.
שנזכה כולנו להתמסרת לעם באמת.
שנמצא את המקום האישי שלנו בחובת ההתמסרות לעם, ונחיה חיים של מסירות!
מסור בשבילכם תמיד, שובאל.
